כשהתחלתי את עבודתי החדשה בתור מנהלת כספים בחברה ידועה נאלצתי לעבור עפ"י דרישות החברה סדרת בדיקות פוליגרף, לא תיארתי לעצמי שאי פעם אצטרך לעבור בדיקת פוליגרף. לבדיקות פוליגרף יש קונוטציה שלילית בד"כ הן מתקשרות לשקרים, מזימות ובגידות. כשהגעתי לבדיקת הפוליגרף ניגש אליי הבודק וחיבר אותי לכל מיני אלקטרודות, הוא הסביר לי על מהלך הבדיקה, מה עושים קודם ועל מה הבודקים מסתכלים, על סוגי שאלות כמו שאלות בקרה לדוגמא: את גרה ברח' הרצל? שאלות הבקרה הן המדד לתגובות הפיזיולוגיות בגוף בזמן שאדם משקר ו/או דובר אמת, אחריהן מגיעות השאלות אמיתות שאותן רצים לחקור. לא ידעתי שתחום בדיקות הפוליגרף מעניין כ"כ, הוא מכיל בתוכו ידע ביולוגי על גוף האדם וקריאת הבעות פנים ושפת גוף, לפתע העבודה שלי נשמעה כ"כ לא מעניינת וזו עבודה שתמיד חלמתי עליה. אחרי שיקולים רבים החלטתי ללמוד את תחום הפוליגרף, לאט לאט תוך כדי העבודה כמנהלת כספים, הוצאתי תעודת בודקת פוליגרף ועבדתי כבודקת פוליגרף בשעות הפנויות שלי. עם הזמן והניסיון נשאבתי עוד ועוד לעולם הזה, מבדיקות פוליגרף התחלתי להתעניין בחקירות פרטיות לאנשים וכן הלאה. החלטתי ללכת אחרי מה שמעניין אותי והתחלתי לעבוד במשרה מלאה בתור בודקת פוליגרף והתלוויתי לחוקרים פרטיים בחברה בה עבדתי. בחקירות הראשונות שלי כל סיפור נראה לי כמו סרט הוליוודי, לא חשבתי שבאמת קיימים דברים, אתה ממרגיש ממש כמו בסרט פעולה, אתה מגלה דברים על אנשים, כמה אנשים יכולים להיות נוכלים, שקרנים ורעים כנ"ל בבדיקות פוליגרף, שקרים ומזימות מכל עבר, חברים טובים שבגדו אחד בשני בעסקים, אישה שבוגדת בבעלה עם אחיו, ואלה רק הדברים הקלים. עכשיו כל יום עבודה הוא אקשן בשבילי, ממש כמו שאני אוהבת.
אני ודודי שירתנו יחד באותה פלוגה בצבא. אף פעם לא חיבבנו האחד את השני יתר על המידה, שלום שלום, לא יותר מזה. לימים נודע לי שדודי חתם קבע בצבא, יצא לקצונה ואחר כך התגייס למשטרה הכחולה. הוא היה קצין חקירות ואחר כך עבר להיות קצין באגף התנועה של המשטרה. מאז שסיימתי את השירות הצבאי לא התראנו. חצי שנה לא הייתי בארץ, עשיתי טיול למזרח הרחוק. חזרתי לארץ וגם פה המשכתי לעשות חיים. בכל יום אטרקציה חדשה ובלילות בילויים עד ליום שלמחרת. אני מטבעי פרפר שאוהב את חיי החופש והנהנתנות. ערב אחד כשיצאתי לפאב הבית שלי "פרוגרס" שבהרצליה, התחלתי עם ג'נט. היא זרמה איתי ואת הערב סיימנו בין הסדינים. רק אחרי חודש של שכרון חושים, היא טרחה לספר לי שהיא אישה נשואה. מהרגע ששמעתי את זה התרחקתי ממנה כמו מאש, זה הקו האדום שלי, עם נשואות לא מתעסק. היא לא הרפתה והמשיכה להטריד אותי בהודעות ובטלפונים, עד שבעלה תפס אותה על חם. העולם הוא קטן ובעלה היה, לא פחות ולא יותר, דודי מהצבא. הוא הגיע עד אלי איכשהו, ואני לא הכחשתי דבר. הוא איים והבטיח שיחכה לי בסיבוב. וכך היה. כעבור מספר חודשים יצאתי כהרגלי לפאב. בסיום הערב ביציאה ממתחם הבילויים הבחנת בניידות שמבצעות בדיקת שכרות. דודי היה מפקד המבצע. עצרו אותי בצד והנחו אותי לבצע בדיקת אלכוהול. דודי הגיע וביקש "לטפל" בי אישית. הוא זייף את תוצאות הבדיקה, לקח את הרישיונות שלי ורשם דו"ח שפוסל את רישיון הנהיגה שלי בשל נהיגה תחת השפעת אלכוהול. לצערו הרב, באותו שבוע נטלתי אנטיביוטיקה ולכן לא שתיתי ולו לגימת אלכוהול. ידעתי שהוא חשב שמצא את הדרך להתנקם בי, רק שטעה בגדול. הלכנו לבית משפט וביקשתי מהשופטת להבדק בפוליגרף. היא, ששמעה את טענות שני הצדדים ולאור עברנו המזהיר, שלחה את שנינו לבדיקות פוליגרף. בהמשך בדיקת פוליגרף הוכיחה את חפותי ואת שקריו. הוא נדרש לשלם לי פיצויים על עוגמת הנפש והימים ללא הרישיון וכמו כן הושעה מתפקידו לאלתר.